גזר דין בתיק תת"ע 2173-10-10

כנגד הנאשם הוגש כתב  אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא ביטוח וכאשר תוקף רישיון הרכב פקע ביום 25/8/08.

הדיון בתיק אוחד עם דיון בתיק 2174-10-10, שכן מועד העבירות זהה והוא 1/8/10.

בתיק 2174-10-10 יוחסו לנאשם העבירות של נהיגה בהיותו בלתי מורשה לנהיגה, ונהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת איסור שימוש.

הנאשם הורשע בהעדרו לאחר שזומן כדין.

מאז יום 1/3/11, עת הורשע בהעדרו, ועד היום לא עלה בידי התביעה לאתרו.

היום התייצב הנאשם, ולאחר שמיניתי לו סניגור מהסניגוריה הציבורית, הסכים להרשעתו, שכן הודה בכל העבירות המיוחסות לו.

התובעת עותרת לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

התובעת מדגישה קיומן של 36 הרשעות קודמות, ובהן הרשעה זהה מיום 21/12/09 ופסילה מותנית בת הפעלה של 6 חודשים.

התובעת מדגישה כי לנאשם עבר פלילי מכביד ביותר, והוא ריצה עונש מאסר ממושך בפועל.

התובעת מפנה לסעיף 63 לפקודת התעבורה, ובו נקבע עונש מאסר של 3 שנים ולא פחות מחודש ימים, וזאת בגין העבירה של נהיגה בלתי מורשה בפעם השניה.

כל זאת, טרם שנלקחו בחשבון העבירות הנלוות בכתבי האישום שאוחדו.

באת כוח הנאשם עותרת לפני בית המשפט לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 63 לפקודה, עת שנאמר: "אולם רשאי בית המשפט, אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת, שלא לפסוק מאסר מינימום ...".

באת כוח הנאשם והנאשם מציינים נסיבות חייו ומצבו הכלכלי של הנאשם, אשר שילם חובות לחברה וריצה עונש מאסר בגין הרשעותיו הפליליות הקודמות.

באת כוח הנאשם מבקשת כי בית המשפט יתן לנאשם הזדמנות להיטיב דרכיו, שכן מאז עונש המאסר לא נרשמו לחובתו הרשעות פליליות, והוא משקם חייו.

אכן, העונש הראוי בגין נהיגה חוזרת כאשר רישיון הרכב אינו תקף לסוג הרכב ולכן זוהי נהיגה בהיותו בלתי מורשה וזאת בפעם השניה, תוך תקופה של שנה וחודש, הינו עונש של מאסר בפועל.

עם זאת, וחרף חומרת העבירות בכתבי האישום שאוחדו, החלטתי שלא למצות הדין עם הנאשם ולתת לו הזדמנות אחרונה להיטיב דרכיו.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 3,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 3/6/12.